#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ט. 1 תפילין ומזוזות, ס&quot;ת, נביאים וכתובים, מגילת אסתר האם נכתבים בכל לשון (וביוונית)?	"תפילין ומזוזות - אין נכתבים אלא בלשון הקודש דכתיב &quot;יהיו&quot; בהויתם יהיו.<p dir=""rtl"">ס&quot;ת - ת&quot;ק מתיר בכל לשון רשב&quot;ג אמר שלא התירו אלא ביוונית דכדכתיב &quot;יפת אלוקים ליפת וישכון באהלי שם&quot; יפיפותו של יפת יהיה באהלי שם, ר' יהודה אומר מפני מעשה דתלמי המלך. פסק ר' אבהו אר&quot;י כרשב&quot;ג.</p><p dir=""rtl"">נביאים וכתובים - לת&quot;ק מותר כס&quot;ת (לרשב&quot;ג ביוונית מותר, בשאר לשון אסור כס&quot;ת) לר&quot;י שמפרש הטעם שהתירו ביוונית משום מעשה דתלמי נביאים וכתובים אין כותבים ביוונית.</p><p dir=""rtl"">מגילת אסתר - לסתמא דגמרא כאן אינה נכתבת אלא בלשון הקודש דכתיב &quot;ככתבם וכלשונם&quot;. אבל לקמן יח. דעת רב ושמואל שלא דורשים כן ודינה כס&quot;ת.</p>"	מגילה ט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ט. 2 כיצד תתישב הבריתא 'מקרא שכתבו תרגום ותרגום שכתבו מקרא וכתב עברי אינו מטמא את הידים עד שיכתבנו בכתב אשורית על הספר ובדיו' עם משנתנו שהתירה לכתוב ס&quot;ת בכל לשון (3 נדחו ו2 למסקנא)?	"רבא רצה לחלק שהבריתא שאסרה זה שכתבו בכתב לע&quot;ז ונדחה שהרי סיים עד שיכתבנו בכתב אשורית הרי שאם כתבו בגופן אחר אפ' בלשון הקודש אינו מטמא את הידים.<p dir=""rtl"">לכן ביאר אביי שהבריתא היא דעת רשב&quot;ג, ונדחה שרשב&quot;ג התיר יונית והבריתא לא חילקה.</p><p dir=""rtl"">אלא י&quot;ל שהבריתא היא בתפילין ומזוזות, וזה אינו, שאין בהם תרגום.</p><p dir=""rtl"">אלא י&quot;ל שהבריתא היא במגילת אסתר&nbsp;&nbsp;דכתיב ביה &quot;ככתבם וכלשונם&quot; ותרגום שבו היינו 'פתגם' או 'יקר'.</p><p dir=""rtl"">רב אשי תירץ שהבריתא היא בנביאים וכתובים, ואליבא דר' יהודה שסובר שהתירו תורה משום מעשה דתלמי אבל&nbsp;&nbsp;נ&quot;ך לא התירו.</p>"	מגילה ט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ט: 1 אין בין כהן משוח בשמן המשחה למרובה בגדים אלא .... ולענין מה שווים ודלא כמאן, ומנין?	"אין בין כהן משוח בשמן המשחה למרובה בגדים אלא פר הבא על כל המצות, אבל לענין פר יוה&quot;כ ועשירית האיפה שניהם שווים.<p dir=""rtl"">ר&quot;מ חולק וסובר שמרובה בגדים מביא פר הבא על כל המצות ד&quot;<u>ה</u>משיח&quot; ריבה אף מרובה בגדים.</p>"	מגילה ט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ט: 2 אין בין כהן משמש לכהן שעבר אלא .... ולענין מה שווים, וכמאן?	"אין בין כהן משמש לכהן שעבר אלא פר יום הכפורים ועשירית האיפה אבל לכל דביהם שווים וזה כדעת ר&quot;מ שכל מצות כהונה עליו אבל ר' יוסי אומר שאינו ראוי לא לכה&quot;ג משום איבה ולא לכהן הדיוט משום מעלים בקודש ואין מורידים.<p dir=""rtl"">אף שהרישא דלא כר&quot;מ סיפא כר&quot;מ, ורב יוסף אמר רבי ונסיב ליה אליבא דתנאי. (בהוריות יב: רבא מוקים לה כר&quot;ש וסבר כר&quot;מ בחדא ופליג עליה בחדא ע&quot;ש). </p>"	מגילה ט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ט: 3 אין בין במה גדולה לבמה קטנה אלא ... וכמאן?	"אין בין במה גדולה לבמה קטנה אלא כעין פסחים דבר שאינו נידר ונידב (וקבוע לו זמן, אבל שאין קובע לו זמן אף בגדולה אינו קרב).<p dir=""rtl"">מתניתין כר&quot;ש שאמר שציבור הקריבו בבמת ציבור רק חובות שקבוע להם זמן כפסחים.</p>"	מגילה ט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ט: 4 אין בין שילה לירושלים אלא... כמאן, ולענין מה שווים?	"בשילה אוכלים קדשים קלים ומעש&quot;ש בכל הרואה ובירושלים לפנים מן החומה. בשניהם קדשי קדשים נאכלים לפנים מקלעים.<p dir=""rtl"">קדושת שילה יש אחריה היתר קדושת ירושלים אין אחריה היתר שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא [דכתיב &quot;אשר לוא חומה&quot; אף שאין לו עכשיו] אבל דעת ר' ישמעאל בר' יוסי [לחד תנא] אף קדושת ירושלים בטלה ויש אחריה היתר [דהוקש &quot;נחלה&quot; הינו ירושלים ל&quot;מנוחה&quot; הינו שילה כמו שלשילה יש היתר אף לירושלים].</p>"	מגילה ט:		
